<h1>צידה לדרך מ"ב כ"א פ"ז</h1>
<h2>דף מח:</h2>
אחר שכתבתי משפטי הריאה אבאר משפטי הכבד והמרה והלב והחלב הסותם. ניטלה הכבד אם נשתייר כזית במקום מרה ובמקום שהיא תלויה בו כשרה ואם לאו טרפה ואם נשאר מתלקט שאינו כזית במקום אחד אלא במקומות רבים יש להחמיר. נמצאו שתי כבדים בין בעוף בין בבהמה טרפה. יבשה הכבד במקום שהיא תלויה או במקום המרה והיא נפרכת בצפורן טרפה. נמצאו תולעים בכבד כשרה. מחט גדולה שנמצאת בחיתוך הכבד אם ראשה העגול לצד חוץ אל חלל הבהמה אפילו כולה מונחת בכבד טרפה שהרי דרך הושט באה ונקבה בני מעים שתלוים בושט ובאה אל חלל הבהמה ואח"כ באה אל הכבד דרך הקצה החד. ואם הקצה החד לצד חוץ כשרה. בד"א במחט הגדולה אבל במחט קטנה אין הפרש ביניהם ובכל ענין טרפה. וכתב חכם מהאחרונים עתה אין אנו בקיאים איזו גדולה וקטנה ואם אין גסה כגרעין התמרה תדון כקטנה. מחט וכיוצא בה שנמצאת בחלל הבהמה יש לחוש שנקבו אחד מהאברים הנטרפים בנקב משהו. ואם נמצאת בדופן הבהמה ולא יצאו לחללה כשרה. שדרך הבהמות להתחכך בכותלים. נקב הקוץ או המחט בדופן הבהמה ונמצא הקוץ או המחט תחוב מדופני הבהמה לאחד מן האברים נראים הדברים שלא נגע במקום אחר. וכן אם תחוב בלב או כיוצא בו ולא נקב לבית חללו כשרה. מחט הנמצאת בסמפון הגדול מהכבד והוא הקנה הרחב שבאמצעיתו שבו נכנס המאכל בכבד כשרה כי ידוע הוא שדרך הקנה באה בסימפון הגדול. וכן תדין בנמצאת בסימפון הגדול שבריאה סימפוני הכבד והם המזריקים שהדם מתבשל בהם בין ניקבו או נחתכו אפילו חתך שיש בו חסרון כשרה. שלשה קנים הם כאחד שהקנה בא לתוך החזה ומשם יפרד והיה לשלשה ראשים. אחד בא אל הריאה והשני בא אל הלב והשלישי בא אל הכבד. ניקב הקנה למטה מן החזה נידון כריאה בנקב משהו. וכל אלו השלשה הם למטה מן החזה. משפט המרה ניקבה המרה טרפה. ואם כבד סותמתה כשרה. ניקב הכבד כנגד המרה טרפה. גרעין של תמרה שנמצאת במרה כשרה במה דברים אמורים בגרעינין של תמרה אבל גרעינין של זית וכיוצא בו טרפה שדרך הושט באה. ניטלה המרה טרפה ואם יש בכבד טעם מר או אם צלאה ומצא בה טעם מר כשרה. נמצאו שתי מרות נוקבין האחד מהם אם שופכות דרך אותו נקב מה שבשתים כשרה. ואם לאו טרפה. יש מין עוף שאין לו מרה וכשר הוא. משפט הלב ניקב הלב לבית חללו לאי זה מהשלשה שבו טרפה. קנה הלב והוא חלב טהור היורד בין שתי ערוגות הריאה ודבוק בשדרה ומחובר לחלל הלב אם ניקב טרפה. מחט הנמצאת בלב או בטרפשא טרפה. נמצאת בכרס או בקורקבן כשרה. שהרי עם האוכלין והמשקין נכנסה ולא נקבה כלום. חלב טהור המחובר לאחד מן האברים שהנקב אוסר בו אם ניקב ואותו חלב סותמתו כשרה אבל שומן הלב שעשוי ככובע והלב מכוסה בו אם ניקב הלב או הריאה אפילו אותו חלב סותמתו טרפה כי אינו סותם כראוי וכן חלחולת אינו סותם אם ניקבה לחלל הבטן. החלב שעל הקרב שטמא בבהמה אע"פ שמותר בחיה אינו מגין בנקב החיה וטרפה. הקיבה העשויה כקשת ויש עליה חלב וכולו אסור שבחוץ נקרא חלב הקשת ושבפנים נקרא חלב היתר וחלב היתר סותם. לכן מתירין קורקבן שנקב כיסוי והבשר עד החלב שעליו שהרי אדוק הוא ומחובר ומגין יפה. וסותם פי הנקב וחופה. אשר לא יוכל רופא להרפא. אם משמן בשרך ירזה. ובעשב השדה תקוץ ותבזה. ובטנך תחסר. כי תאוה נפשך לאכול בשר. היה לחכמים עבד. שאל בטרפים. ראה בכבד.
